איך לתמוך בילדים בתקופת המלחמה ?

ילדים הם הבטן הרכה שלנו. כהורים (או מבוגרים האחראיים), אנו יכולים לעזור  ולתרום לחוסנם האישי של הילדים בתקופה קשה זו.

הנה 15 המלצות איך להתנהל עם הילדים כדי לעזור להם לעבור את התקופה הקשה, להתמודד עם האזעקות  ולהקל על השהייה בממ"ד יחד עם הילדים.

תקשורת פתוחה – תאפשרו לילדים לבטא רגשות, לשאול שאלות על המצב. תענו ותסבירו להם בשפה פשוטה וברורה, בהתאם לגילם, דברו על כך שמדובר במצב זמני, ושיש חיילים שנלחמים כדי לשמור עלינו.

ביטחון – חבקו אותם ואימרו  להם שאתם תעשו הכל כדי לשמור ולהגן עליהם. ציידו אותם במספרי טלפון חשובים למקרה שאתם אינכם בסביבה בעת אזעקה.

הכנה ותירגול – ידעו אותם היכן המרחב הבטוח שלכם, בבית ומחוצה לו. תרגלו עם הילדים את הכניסה לממ"ד/למרחב המוגן. תרגול נותן ביטחון שבעת הצורך הילדים ידעו איך לנהוג.

הכינו את המרחב המוגן הביתי כך שיהיה נעים ונוח לילדים. (כריות, מזרונים, הבובה או הצעצוע האהובים על הילדים הצעירים).

אזעקות – ודאו שהילדים מבינים שמשמעות האזעקה להיכנס למרחב בטוח במהירות, ושמטרתה לשמור על בטחוננו ועל חיינו.

ערכת ביטחון – הכינו לילדים ערכת ביטחון ובה צעצוע מרגיע, חטיף, מים וכדו'.

שמירה על רוגע – הנחו אותם שחשוב לשמור על רגיעה ככל האפשר ולהכנס במהירות למרחב המוגן.

נשימות – עודדו את ילדיכם לנשום ולהרגע. העזרו בטכניקות של משחק כדי ללמד אותם נשימות בעיקר נשיפות ארוכות. ( כיבוי נר, הפרחת נייר וכדו')

נירמול – הסבירו להם שזה בסדר להרגיש את מה שהם חשים, זה בסדר לפחד וזה בסדר לבקש עזרה. עודדו אותם לבטא את רגשותיהם.

חשיפה למדיה – צמצמו את חשיפת הילדים לחדשות ולדיווחים גרפיים על המלחמה והאירועים.

שיגרה – שגרה מעניקה תחושה של יציבות וביטחון. שימרו על סדר יום ושיגרה ככל האפשר.

הסחת דעת – שתפו את הילדים בפעילות האהובה עליהם, ביצירה, בציור, קריאה, להסיח את דעתם.

הבעת רגשות  - עודדו את הילדים לעסוק בפעילות יצירתית, למשל ציור או כתיבה ולהוציא החוצה את מה שהם חווים.  

דוגמא אישית – שימרו על עצמכם כדי שתוכלו לשמש דוגמא לילדיכם, לתת להם ביטחון. גם אם אתם חרדים, שתפו אותם בתחושותיכם ואימרו להם שזה בסדר להרגיש פחד, אבל יש מי ששומר עליכם.

תקשורת עם משפחה וחברים – עודדו את הילד לשמור על קשר עם חברים ובני משפחה אהובים, סבא וסבתא, דודים.

דאגה לבריאותכם הפיזית והנפשית – דאגו לבריאותכם הפיזית והנפשית, לימדו להרגע ולנהל את המתח, כדי שתוכלו להשרות ביטחון ורגיעה על ילדיכם.

Image by Almeida from Pixabay

עת מלחמה – איך לשפר את מצב הרוח ולהפחית חרדה ומתח

איש לא הכין אותנו לאירועי המלחמה הקשים. קבלו את תרומתי הצנועה להתמודדות עם המצב. 

בעת מלחמה, לכל אדם יש דרך ייחודית בה הוא מגיב. בחרו מתוך מגוון התגובות שלהלן את הדרך או הדרכים, המתאימות לכם ביותר. אם אתם עדיין חשים מצוקה, אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית.

מרחב ההשפעה – התמקדו בדברים שעליהם יש לכם השפעה, בדברים שבתחום ההשפעה שלכם, ופחות בתחום הדאגה – שאלה הם הדברים שאין לכם השפעה עליהם.

תפעלו למען ביטחונכם האישי – הכינו את עצמכם ואת הסביבה על מנת שתחושו בטוחים, כמו הכנת הממ"ד והמרחב המוגן, בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

הישארו מעודכנים – אך הפחיתו את החשיפה לאמצעי התקשורת. צמצמו את הקריאה והצפייה בתמונות ובדיווחים הקשים מהמלחמה, אלו תורמים להגברת הלחץ והחרדה.  

נירמול – הרשו לעצמכם לחוות את הרגשות שאתם חווים כרגע, גם את החרדה והמתח, ללא שיפוטיות. דעו שהתחושות שלכם נורמליות במצב הלא נורמלי שהמלחמה כפתה עלינו.

טכניקות רגיעה – לימדו טכניקות רגיעה כמו נשימות, מדיטציה, מיינדפולנס, כיווץ והרפייה, יוגה. כל אלה, מסייעים בהפחתת מתח ולחץ. בחרו את הטכניקה המתאימה לכם ותרגלו אותה.

שיגרה - השתדלו לשמור על שיגרה גם בימים הלא שגרתיים של המלחמה. שיגרה נותנת תחושה של נורמליות.

קשרים משפחתיים וחברתיים - שימרו על קשר עם בני המשפחה וחברים לתמיכה הדדית. שמירה על קשר עם האהובים עליכם תקל על ההתמודדות עם האירועים הקשים.  

דאגה עצמית – הקדישו זמן לעצמכם באמצעות פעילות גופנית, מדיטציה, קריאה, האזנה למוזיקה או עיסוק בתחביב אחר.

תזונה מאוזנת  - דאגו לאכול בריא ואורחות מאוזנות. השתדלו להימנע מאלכוהול ואל תגזימו בצריכת קפה.

פעילות גופנית –פעילות גופנית גורמת להפרשת אנדורפינים שתורמים לשיפור מצב הרוח. כל פעילות גופנית שמתאימה לכם, כולל הליכה.

התנדבות ועזרה לאחרים – נתינה ועזרה לאחרים הזקוקים ונמצאים במצוקה מגבירה את תחושת המשמעות ומחזירה את תחושת האונות (לעומת חוסר אונים).

פעילות יצירתית – בחרו פעילות יצירתית המועדפת עליכם כמו כתיבה, ציור, מוסיקה. לכל אלה יש השפעה תרפויטית ומרגיעה על הגוף והנפש.

הכרת תודה – התמקדו בדברים שאתם מכירים עליהם תודה, גם הקטנים ביותר, והודו עליהם. להכרת תודה יש השפעה חיובית על מצב הרוח ועל נקודת המבט.

בואו נתמקד במה שביכולתנו ובהשפעתנו ונעשה מה שאפשר כדי לשמור על עצמנו ומי יתן ונצא מחוזקים מהתקופה המאתגרת הזאת.

 

 

 צ'קליסט לשכנוע ולניהול קונפליקטים בינאישיים

 

1. כניסה לנעליו של הצד השני

ראו את העולם מנקודת המבט שלו:

ראו מה חשוב לו, מה האמונות שלו, מה הערכים שלו,

כשאתם מחוברים לכל אלה,

נוצר ביניכם אמון ובסיס טוב לתקשורת בינאישית.

2. הקשבה אקטיבית

הקשיבו באופן פעיל לנקודת המבט של האחר.

שאלו שאלות שיבהירו את עמדתו.

"בקש להבין תחילה ואחר כך להיות מובן" (אומר סטיבן קובי).

3. אמיל"י – "אני מה יצא לי מזה"

מנו את התועלות הצפויות לצד השני כתוצאה מהצעתכם.

הציגו בפניו את היתרונות הצפויים לו אם יקבל את ההצעה.

4. מציאת נקודות הסכמה

חפשו נקודות שעליהן יש הסכמה,

כך תראו שאתם פועלים למען אותן מטרות.

5. חיבור לערכים

הציגו את הערכים הגלומים בהצעתכם,

והחשובים גם לצד השני.

כך תראו שאתם פועלים למען אותם ערכים.

6. הכנת הטיעונים -

הביאו טיעונים הגיוניים ורציונליים שיתמכו בעמדתכם.

וכן דוגמאות שמוכיחות את טענותיכם וייצרו אמינות.

7. היו רגועים ומכבדים

גם אם הצד השני לא מסכים איתכם.

הימנעו ממתקפה אישית,

מהתלהמות ומרגשנות יתר.

8. התמודדות עם התנגדויות

היו מוכנים לענות על טיעוני הנגד של הצד השני,

כבדו את ההתנגדויות של הצד השני,

התייחסו אליהן באמפתיה ובכבוד, ותנו להן מענה.

9. פתיחות

חשוב לבוא בראש פתוח,

עם נכונות ורצון להקשיב לנקודת מבט שונה משלכם,

היו מוכנים לשקול שוב את עמדתכם.

כך תראו שיש לכם רצון אמיתי

למצוא פתרון שיהיה טוב לשני הצדדים : WIN-WIN.