יום שבת, 27 באוקטובר 2012

מערבולת


מה נותן לך כוח ?
הספר שאני כותבת בו את סיפור חיי. כשאני חושבת על כך אני מתחילה לנשום.
מה חשוב לך בספר?
"להראות דוגמא לעולם איך אפשר לעזור לאדם שנופל על הרגלים".
היא (המחלה) לא יכולה לנצח אותי כי אני הרבה יותר חזקה. היא רוצה להראות לי שיש כוח חזק ממני ואני מחזירה מלחמה. אני אביס אותה...
הספר שלי צריך להוכיח שהם טעו.. תהיה לי עוד הוכחה.
כשאת חושבת על אירועים בחייך, עבר הווה עתיד, איפה את מדמיינת את הכיוון של העתיד?
לכיוון הים...והוא נמשך עד אינסוף...לכל אורך החוף...(מצביעה)
דמייני שאת מביטה על עצמך מלמעלה, כמו צפור ...לכיוון העתיד הנמשך ללא סוף...מה את רואה?
אני קודם כל רואה מערבולת. אני רואה אותה, ואני עוקפת אותה... וממשיכה לשפת הים, רק איפה שזה שקט...  כך גם הכאב שלי...מאד כואב...כמו אדם שנלחם במערבולת...הוא נסחף...קשה לו לצאת...אני לא יכולה לדמיין לעצמי שמשהו קורה לי...
דמייני שאת אחרי המערבולת , איך את מרגישה?
מצויין. אני עייפה כי שחיתי והיה קשה לשחות שם. ישבתי על שובר הגלים, ואני מרגישה איך הגלים מתנפצים על שובר גלים והם נעימים והשמש זורחת...
והכאב שלי עובר וזה פחות שורף ופחות כואב ואני לא בבי"ח...ואני מקבלת בשבת את המשפחה ...
איך את מרגישה כשעקפת את המערבולת?
גם הפעם זה לא יכריע אותי...אני עדין לא גמרתי לכתוב את הספר...
תתחברי להרגשה של אחרי ...
אני שוחה לחוף וחוזרת הביתה ברגל מחוף הים....
דמייני את הכוחות והמשאבים שלך...
אמרתי לך: עוד לא בניתי כלום בשתי ידי. אני רוצה ללבוש טרינינג ולרדת למטה וללכת 2 בלוקים...
תתחילי בקטן, תלכי בבית...
זה קטן עלי , כמו פירורי שניצל....אני רוצה שניצלים לא שניצלונים...
את יודעת ששורף לי טיפה פחות? כל כך כאב לי. פחדתי שלא אוכל להוציא מילה מהפה...לא בקשתי הרבה ...רק שאוכל לדבר אתך...
 
(קטע מתוך מפגש שלי עם מונחה )