יום שבת, 25 ביוני 2011

היי את עצמך - ערך עצמי ואותנטיות

"מה אני עושה לא נכון" ? זו השאלה שנשאלתי.
"אני נראית לא רע, מקפידה על ההופעה שלי, אומרת מה שצריך לומר, מנסה לעשות רושם טוב, מפגינה בטחון עצמי, מחייכת, "משחקת אותה", נראה לי שאני מתנהגת כמו שצריך,   ובכל זאת לא קורה כלום. פעם אחר פעם,  הדייט לא מתקדם לשום מקום. נכון שלא תמיד אני מעוניינת, לפעמים זה מצדי  אבל בהרבה מקרים אומרים לי שלום מנומס... וזהו". כך אמרה.
כיון שהכרתי אותה מקרוב, וידעתי שיש לה אישיות נעימה, מעניינת,
הצעתי לה: "תהיי את עצמך, אותנטית".
"תהיי את עצמך? אני? מה זאת אומרת? אבל כולם מכירים אותי כך. מחייכת, בטוחה, אומרת את הדבר הנכון. למרות.... שבפנים, אני לא כל כך בטוחה ואני אפילו קצת פוחדת". כך אמרה.
"כן, כך בואי כמו שאת אמיתית בלי מניירות בלי פוזות ואפילו עם פחות הפגנת בטחון עצמי. אולי דוקא הוא מרתיע". אמרתי.

אז מתי ולמה התחלנו לחשוב שאנחנו צריכים להשתנות כדי להתקבל בחברה, שצריך להיות כמו כולם אחרת לא יקבלו אותנו ? והאם אפשר אחרת?
כשנולדנו היינו מושלמים. כמה קריאות התפעלות היו מאתנו, מכל תנועה ומחווה. עשינו דברים בלי לחשוב ולחשוש איך אנחנו נראים ומה אומרים עלינו.
לאט לאט התחלנו לקבל תגובות מהאנשים הקרובים לנו ביותר: "זה לא יפה ... לא עושים ככה.. ככה לא מתנהגים..."
ואז התרחב עולמנו ונוספה הזירה החברתית, פגשנו בילדים האחרים בשכונה ובכתה,  ורצינו להיות מקובלים. התחזקה בנו המחשבה  שכדי להתקבל בחברה  צריך להיות כמו כולם, אחרת לא יקבלו אותנו ואולי אף ינדו אותנו. היה  חשוב להיות כמו כולם, אז התחלנו לשנות את עצמנו. המשכנו בכך גם כמבוגרים.

מה עומד מאחורי הצורך להשתנות, להיות כמו כולם?
המחשבה:   אני כמו שאני  - לא  טוב מספיק . ואם אני לא טוב מספיק  אני צריך להשתנות.

נדמה לנו שאנו לא  טובים מספיק (GOOD ENOUGH),  שיש בנו משהו שלא שווה להציג, שאנחנו  צריכים להציג  דמות חברתית שונה, כמו שחקן או זיקית. ואז זה לא אמיתי. וכשזה לא אמיתי – זה לא עובד.
אז איך אני יכול להיות אני כשאני לא באמת יודע מי אני ?
הטריק להתמקד ב: למה מספיק טוב   להיות אתה עצמך.  
מספרים  ששאלו את מיכלאנג'לו איך הצליח להפוך גוש שיש הפגום לפסל "דוד"  כל כך יפה?
והוא ענה : אני  לא...למעשה  הפסל המושלם כבר היה שם , כלוא שם, אני רק חשפתי ושחררתי  אותו. 
כך זה גם לגבי עצמנו. ככל שנכיר בערכנו מוקדם יותר נוכל להראות זאת. יש בנו משהו יפה ואנחנו לא נותנים לעצמנו קרדיט מלא על כך, גם אם יש מה לסתת ולשפר.
ככל שנכיר בערך העצמי שלנו וכמה שאנחנו טובים כמו שאנחנו, כך נציג לעולם את מי שאנחנו באמת,  עם הערך  שלנו, אולי לא מושלמים – אבל מושלמים בייחוד שלנו. ערך עצמי זו מילת המפתח.
וגם אז יש צורך בגמישות. התנהגות גמישה היא אחד המפתחות להצליח בכל תחום בחיים. הגמישות היא אחד העקרונות החשובים ביותר ב NLP.
יש מקרים שבהם צריך לשים מסיכה חברתית כדי להשתתף במשחק החיים, אבל רק לזמן קצר,
בלי  לשכוח שזה רק משחק, ובלי להתפשר על עקרונות וערכים.

יום ראשון, 19 ביוני 2011

אמונה, שפה, התמודדות

רק לאחרונה נפל לי האסימון והבנתי,
ופתאום הדברים חדרו אלי בבהירות.
נזכרתי באותם שנים ארוכות שבהם ליווינו אותו
כל אותם שעות של חרדה איך הוא יעבור זאת הפעם.
הרופאים נתנו לו חצי שנה – לא יותר .
המצב מסובך, נכון יותר הסתבך.
הכינו אותנו  לרע מכל.
הוא הפתיע - 10 שנים של טיפולים לא פשוטים.
אז מה הסוד?
רק עכשיו הבנתי.
בכל אותם שנים הוא הכריז "אני לא חולה. אין לי כלום".
הוא כעס כשמישהו כינה אותו חולה.

"איך הוא יכול להכחיש את המחלה?" תמהנו.
הרי זה ברור ! הרופאים הרי יודעים מה הם אומרים, מה יותר מכך?
היום אני מבינה שאחד הדברים שעמדו לצידו (מלבד התמיכה המשפחתית)
היתה אמונה,
אי ההסכמה העקשנית לקבל את התואר "חולה".
יש ביטוי שאומר "אמונה עוקרת הרים".
וכשאדם מאמין במשהו, היקום נרתם לעזור לו.
כשאדם מאמין ביכולת שלו להתגבר על מחלה,
יכולת העמידה שלו מתחזקת.
(כאן עולה השאלה האם השקיפות שקיימת היום,
היא לטובת האדם או נגדו).

חשוב לחזק באדם את האמונה ביכולתו להתמודד
עם מצבים שונים, את האמונה ביכולתו להשיג מטרות בחיים.

חשוב לברור את המילים בהם אנו משתמשים בקפידה.
השפה בה אנו משתמשים – היא חשובה.
האדם אינו הקושי שלו, אלא יש לו קושי מסוים.
חשוב לשים לב למילים בהם אנו משתמשים.
המלים משפיעות על מערכת העצבים, על התחושות,
על ההתנהגות ועל יכולת ההתמודדות.

על שני הדברים הללו –
האמונה והשפה,
אנו עובדים ומקדישים להם תשומת לב
רבה במהלך אימון ובתהליכי NLP.

"אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו"

על חשיבותה של אמונה קראו גם אמונה ממגנטת הצלחה

יום שלישי, 14 ביוני 2011

דמיון מודרך – הדמיון כמפתח לחיים


דמיון מודרך - לא לילדים בלבד

"דמיינו את עצמכם בטבע בתוך חורשה ירוקה....מרחוק אפשר לראות את צמרות העצים נעות ברוח הקלילה.... לשמוע קולות צפורים.... השמים כחולים ואין אף ענן...והנה נגלה לעיניכם מרבד של פרחים...ואתם חשים שהגעתם למקום מיוחד..."
איזו תחושה עולה בכם למקרא שורות אלו? 
זהו קטע מדמיון מודרך.

לכל אחד מאתנו יש דמיון. הדמיון הוא זמין  לכולם ורב עוצמה.
הדמיון עוקף את החשיבה השגרתית והוא  מקור לכוחות ולהתמודדות.
וזו הסיבה שחשוב שכל אחד מאתנו יכיר בערכו ויעשה בו שימוש.
ילדים משתמשים בדמיון,  מבוגרים  -  מסתייגים. "מה, אנחנו ילדים?"
לדמיון המודרך יש מקום כמעט בכל ספרי המודעות וההתפתחות האישית.

כשאומרים דמיון מודרך הכוונה לחשיבה מודרכת ומכוונת-מטרה בעיקר בתמונות,
אך גם בשילוב שאר החושים.

דוגמא לשימוש בדמיון מודרך אפשר למצוא אצל ספורטאים מצטיינים ושיאני עולם.
הם עושים חזרה מנטלית  בדמיון, כשהם רואים, מרגישים ומתנסים, 
חווים את המהלכים ואת ההצלחה שלהם בדמיון.  
בזמן אמת, על המגרש הם משחזרים את ההצלחה והנצחון אותו השיגו בדמיון.

להשתחרר ממתח 
הדמיון הוא כלי נפלא לרגיעה ולהתמודדות עם מתחים.
האדם המדמיין את עצמו על שפת הים,  שומע בדמיון  את רחש הגלים,
חש  על גופו את קרני השמש המלטפות,
מריח את ריחם של המים וטועם את טעמם המלוח, 
נרגע באותה מידה - כאילו היה באמת על שפת הים.

לשפר את הבריאות
דמיון מודרך עוזר להתמודד עם כאבים ועם מחלות כרוניות.
כאשר  האדם מדמיין את תהליך הריפוי שלו או את עצמו ללא כאבים,
ומסייע בכך לתהליך ההחלמה ולחיזוק מערכת החיסון.

להתגבר על פחד קהל
לפני עמידה מול קהל, הרצאה, הופעה, מבחן, ראיון או פגישה חשובים,
מומלץ לדמיין את הסיטואציה בפרוטרוט, כולל את ההתרגשות הקלה שבהתחלה,
ואת תחושת הנוחות שהולכת וגוברת, ובעקבותיה את ההצלחה,
את מחיאות הכפיים, ואת המחמאות בסיום, את הכיף וההנאה. 
ההכנה בדמיון עוזרת להצלחת המשימה, בדיוק כמו שעושים הספורטאים.

טוב לערב בתהליך הדמיון המודרך את כל החושים:
חוש הראייה, השמיעה, התחישה  ואפילו חוש הטעם והריח,
כך שהחוייה נחווית כאילו היתה אמת, ומתרחשת בהווה.

מדמיינים את המטרה בצורה מפורטת וחושית  
רואים שומעים וחשים את ההתרחשות
כאילו היא מתרחשת בהווה , ברגע זה,  
תת המודע, שהוא האחראי על הביצוע,  
מקבל זאת כמציאות - מבחינתו  המטרה כבר הושגה,
והוא ידאג להגשים את המטרה
ולהביא לתוצאה הרצויה, מעין נבואה שמגשימה את עצמה.

מה לדמיון המודרך ולNLP ?
הדמיון המודרך הוא כלי מרכזי בשיטת NLP 
בNLP  אנו מנהלים שיחה דמיונית עם התת מודע ,
התת מודע מתקשר בסמלים, בדימויים ובמטאפורות.
כתוצאה מהתקשורת עם התת מודע
עולים תכנים מפתיעים, חלקם היו עד כה סמויים מן העין.
מגלים משאבים וכוחות פנימיים, ומגבירים חשיבה יצירתית,
פותרים בעיות, מסירים מחסומים מהדרך,
פוגשים את עצמנו בתקופות שונות
ומביאים לשינויים הרצויים.

לסיכום
דמיון מודרך משמש להגדרת מטרות ולהשגתן,
להיכרות טובה יותר עם עם עצמנו
להעצמה וחיזוק הבטחון העצמי,
לשפור יכולות ולפתרון בעיות,
לחיזוק המערכת החיסונית,
להתמודדות טובה יותר עם מחלות, 
ולזירוז  תהליך ההחלמה והריפוי.
לרגיעה והשתחררות ממתחים. 


בדמיון הכל אפשרי, לדמיון אין גבולות.
הדמיון  משוחרר מכבלי הזמן, והוא מאפשר לחשוב מעבר לזמן ולנסיבות
ולראות בדמיון תמונה הוליסטית של מה שאנחנו רוצים להיות ולעשות.
שימוש בדמיון המודרך מאפשר לאדם להרחיב את זווית הראיה,
לגלות מה באמת חשוב לו בחיים, ולדמיין את העתיד הרצוי לו.  
הוא יכול לדמיין את עצמו העתידי את הבריאות הרצויה לו,
את העבודה הנחשקת, ואפילו את הזוגיות הרצויה בעיניו.


"יש לך מכחול יש לך צבעים צייר לך גן עדן והכנס לתוכו" (קאזאנצקיס)

קראו עוד על השגת מטרות - איך להפוך דמיון למציאות ?

ורדה צדיק
טל' 050-4051516
nlpcoach.varda@gmail.com

יום שני, 6 ביוני 2011

משיכה או סגנונות תקשורת ?

על כימיה ואלכימיה

"הוא הנפש התאומה שלי. הוא כל כך מבין אותי ויש לי הרגשה שאנחנו מכירים מזמן, על אף שזה עתה נפגשנו".
 תזכרו מתי הרגשתם כך. תחושה נעימה מציפה את הגוף והרגשה שיש עתיד ליחסים שהחלו להרקם, ידידות ואולי זוגיות.
לעומת זאת הרבה פעמים אנחנו מרגישים לא נוח עם מישהו מסוים.
אז מה הוא הדבר שגורם לנו להרגיש שפגשנו מישהו שנוח לנו אתו ושמקנה לנו תחושה שאנו מכירים זה את זה מימים ימימה?  
יתכן שבאמת פגשתם את הנפש התאומה שלכם, ואולי פגשתם מה שאני אכנה: אדם בעל  "אינטליגנציה תקשורתית" גבוהה.
בNLP קוראים לזה "ראפור". מין כימיה שנוצרת בין אנשים. הבנה, תחושה של נוחות ואולי של הכרות קודמת. הדבר הראשון הוא שפת הגוף. שמוש בשפת גוף דומה. כשמביטים בשני אנשים שיש ראפור ביניהם, אפשר להבחין שיש דמיון בתנועות שלהם, במחוות הגוף. אפשר לומר שהם משדרים על אותו גל, או נמצאים באותו תדר. וזה עוד לפני המילים.
ומה עם התקשורת המילולית?
על פי הNLP קיימים שלושה  סגנונות תקשורת דומיננטיים אצל אנשים. שלושת הסגנונות הם: ראייתי, שמיעתי ותחישתי.
הכרת שלושת הסגנונות והשמוש באותו הסגנון של בן הזוג הוא מפתח לתקשורת טובה נעימה וזורמת.  
בהתאם לכך סגנון הדבור שונה מאדם לאדם. הראייתי משתמש במילים מעולם הראיה והדמיון, השמיעתי במילים הקשורות לצלילים וקולות והתחישתי  משתמש באוצר מילים המבטא רגש ותחושה.
אם נדע להבחין בסגנון המאפיין את בן הזוג ולהשתמש בו , התקשורת בינינו תהיה הרבה יותר קלה.
שמוש במילים מעולמו של בן הזוג משרה תחושה של "הוא מבין אותי, הוא מכיר אותי".

לעתים קרובות קונפליקט נוצר רק בגלל שימוש במילים המאפיינות סגנון שונה משלנו.
כאשר אדם משתמש באוצר מילים שונה, המכיל מילים מעולמו הראייתי, לדוגמא, בעוד האחר הוא תחישתי, יכולים להווצר אי נוחות, תחושה ש"זה לא זה" או קונפליקט.
הסגנון הדומיננטי מתבטא גם בהעדפות האישיות. הטיפוס התחישתי רוצה  לחוש, לנגוע, ללטף, חשוב לו הרגש. לראייתי חשוב מראה עיניים. הוא משלב מילים המתארות את מה שעיניו רואות.
יתכן גם שילוב של שני סגנונות או שלושתם.  
א' ספרה לי על  ויכוח בנושא קניית נעלים לבתם הקטנה, שהתעורר עם בעלה. היא תכננה לקנות נעלים  אדומות "יפות" ולעומתה בעלה חשב שנכון יותר לקנות נעלי ספורט שלדעתו נוחות יותר. הדבר גרם לויכוח ולקונפליקט ביניהם. "הוא אף פעם לא מתחשב בדעתי", היא אמרה.
הצעתי לא' לחשוב על האפשרות שהחוש הדומיננטי וההעדפה שונה אצל כל אחד מהם: היא ראייתית ולכן חשוב לה שהנעלים יהיו יפות. הוא לעומתה תחישתי, לכן חשובה לו הנוחות.  מכאן הגענו להבנה שאפשר למצוא שביל ביניים – שילוב של נעלים יפות עם דגש על נוחות.
כשעלה סגנון התקשורת בין א' ובעלה -  עלתה האפשרות שבעלה יקפיד יותר על הופעתו החיצונית (המרושלת בדרך כלל), ואולי שינוי זה ישפיע עליה,  שהחוש הדומיננטי אצלה הוא ראייה,  והיא  תסכים לקיים אינטימיות גופנית אתו בתדירות גבוהה יותר, כפי שהוא רצה – התחישתי והראייתית.  

יום שבת, 4 ביוני 2011

אאידה - דמיון או מציאות?


גם אני הייתי ב"אאידה" במצדה
האופרה המקסימה של המלחין  ורדי למרגלות המצדה היתה חוויה עוצרת נשימה
חוויה חושית של אור וצבע, מראות וצלילים טעמים וריחות, דמיון ורגשות.
אף שהאופרה נכתבה לפני כ-140 שנה דומה שדבר לא השתנה
למרגלות המצדה נשזר ספור אהבה וקנאה
נאמנות מול בגידה
שני עמים נלחמים זה בזה
שתי נשים שאוהבות גבר אחד
האחת נסיכה בת מלך והאחרת שפחה של הנסיכה
השפחה עצמה היא בת מלך זרה.
לבו של הגבר נתון לשפחה- נסיכה
ומוות טראגי של הגיבורים
גם אוזן לא מיומנת בהאזנה לאופרה,
ובשפת אופרה האיטלקית, ככל הנראה
יכלה לשמוע מגוון רגשות המובע בשיר :
את ההערצה לגיבור, את האהבה, את הנקמנות, את העורמה,
את הכעס, את החנופה, את החיזור, את התחינה ואת ההלם.
אאידה נקרעה בין אהבתה לגיבור ובין נאמנותה לעמה ולאביה.
היא בחרה להיות נאמנה לעמה – והוציאה בעורמה סוד מאהובה –
סוד שמשמעותו בגידה בעמו ובערכיו.
כך הפך הגיבור, המנצח בקרב – לבוגד הנידון למוות.
חיים בלעדיו היו ללא נשוא עבורה, והיא בחרה למות יחד אתו.
המוח האנושי בכל רגע נתון קולט רק חלק מהחוויה הרב חושית,
החלק שכן נקלט, גם אם מסונן  - היה חוויה מרהיבה ורבת עוצמה.
איך זה מתקשר לNLP -  ?
לכל אחד מאתנו יש פילטרים שמסננים את המידע המתקבל באמצעות חמישה חושים – ראיה שמיעה תחישה טעם וריח.  אנחנו משמיטים חלק מהמידע ולכן  המציאות שאנו חווים, היא רק חלק מהמציאות.  היא המציאות הסוביקטיבית שלנו.  וכך אותה החוויה מקבלת עיבוד שונה אצל כל אחד ואחד מאתנו.
אף כי המדובר באותה חוויה עצמה – היא נרשמת במוח אחרת אצל כל אחד ואחד מאתנו.