יום שבת, 4 ביוני 2011

אאידה - דמיון או מציאות?


גם אני הייתי ב"אאידה" במצדה
האופרה המקסימה של המלחין  ורדי למרגלות המצדה היתה חוויה עוצרת נשימה
חוויה חושית של אור וצבע, מראות וצלילים טעמים וריחות, דמיון ורגשות.
אף שהאופרה נכתבה לפני כ-140 שנה דומה שדבר לא השתנה
למרגלות המצדה נשזר ספור אהבה וקנאה
נאמנות מול בגידה
שני עמים נלחמים זה בזה
שתי נשים שאוהבות גבר אחד
האחת נסיכה בת מלך והאחרת שפחה של הנסיכה
השפחה עצמה היא בת מלך זרה.
לבו של הגבר נתון לשפחה- נסיכה
ומוות טראגי של הגיבורים
גם אוזן לא מיומנת בהאזנה לאופרה,
ובשפת אופרה האיטלקית, ככל הנראה
יכלה לשמוע מגוון רגשות המובע בשיר :
את ההערצה לגיבור, את האהבה, את הנקמנות, את העורמה,
את הכעס, את החנופה, את החיזור, את התחינה ואת ההלם.
אאידה נקרעה בין אהבתה לגיבור ובין נאמנותה לעמה ולאביה.
היא בחרה להיות נאמנה לעמה – והוציאה בעורמה סוד מאהובה –
סוד שמשמעותו בגידה בעמו ובערכיו.
כך הפך הגיבור, המנצח בקרב – לבוגד הנידון למוות.
חיים בלעדיו היו ללא נשוא עבורה, והיא בחרה למות יחד אתו.
המוח האנושי בכל רגע נתון קולט רק חלק מהחוויה הרב חושית,
החלק שכן נקלט, גם אם מסונן  - היה חוויה מרהיבה ורבת עוצמה.
איך זה מתקשר לNLP -  ?
לכל אחד מאתנו יש פילטרים שמסננים את המידע המתקבל באמצעות חמישה חושים – ראיה שמיעה תחישה טעם וריח.  אנחנו משמיטים חלק מהמידע ולכן  המציאות שאנו חווים, היא רק חלק מהמציאות.  היא המציאות הסוביקטיבית שלנו.  וכך אותה החוויה מקבלת עיבוד שונה אצל כל אחד ואחד מאתנו.
אף כי המדובר באותה חוויה עצמה – היא נרשמת במוח אחרת אצל כל אחד ואחד מאתנו.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה