משיכה או סגנונות תקשורת ?

על כימיה ואלכימיה

"הוא הנפש התאומה שלי. הוא כל כך מבין אותי ויש לי הרגשה שאנחנו מכירים מזמן, על אף שזה עתה נפגשנו".
 תזכרו מתי הרגשתם כך. תחושה נעימה מציפה את הגוף והרגשה שיש עתיד ליחסים שהחלו להרקם, ידידות ואולי זוגיות.

לעומת זאת הרבה פעמים אנחנו מרגישים לא נוח עם מישהו מסוים.

אז מה הוא הדבר שגורם לנו להרגיש שפגשנו מישהו שנוח לנו אתו ושמקנה לנו תחושה שאנו מכירים זה את זה מימים ימימה?  

יתכן שבאמת פגשתם את הנפש התאומה שלכם, ואולי פגשתם מה שאני אכנה: אדם בעל  "אינטליגנציה תקשורתית" גבוהה.

בNLP קוראים לזה "ראפור". מין כימיה שנוצרת בין אנשים. הבנה, תחושה של נוחות ואולי של הכרות קודמת. הדבר הראשון הוא שפת הגוף. שמוש בשפת גוף דומה. כשמביטים בשני אנשים שיש ראפור ביניהם, אפשר להבחין שיש דמיון בתנועות שלהם, במחוות הגוף. אפשר לומר שהם משדרים על אותו גל, או נמצאים באותו תדר. וזה עוד לפני המילים.

ומה עם התקשורת המילולית?

על פי הNLP קיימים שלושה  סגנונות תקשורת דומיננטיים אצל אנשים. שלושת הסגנונות הם: ראייתי, שמיעתי ותחישתי.

הכרת שלושת הסגנונות והשמוש באותו הסגנון של בן הזוג הוא מפתח לתקשורת טובה נעימה וזורמת.  

בהתאם לכך סגנון הדבור שונה מאדם לאדם. הראייתי משתמש במילים מעולם הראיה והדמיון, השמיעתי במילים הקשורות לצלילים וקולות והתחישתי  משתמש באוצר מילים המבטא רגש ותחושה.

אם נדע להבחין בסגנון המאפיין את בן הזוג ולהשתמש בו , התקשורת בינינו תהיה הרבה יותר קלה.

שמוש במילים מעולמו של בן הזוג משרה תחושה של "הוא מבין אותי, הוא מכיר אותי".

לעתים קרובות קונפליקט נוצר רק בגלל שימוש במילים המאפיינות סגנון שונה משלנו.

כאשר אדם משתמש באוצר מילים שונה, המכיל מילים מעולמו הראייתי, לדוגמא, בעוד האחר הוא תחישתי, יכולים להווצר אי נוחות, תחושה ש"זה לא זה" או קונפליקט.

הסגנון הדומיננטי מתבטא גם בהעדפות האישיות. הטיפוס התחישתי רוצה  לחוש, לנגוע, ללטף, חשוב לו הרגש. לראייתי חשוב מראה עיניים. הוא משלב מילים המתארות את מה שעיניו רואות.

יתכן גם שילוב של שני סגנונות או שלושתם.  

א' ספרה לי על  ויכוח בנושא קניית נעלים לבתם הקטנה, שהתעורר עם בעלה. היא תכננה לקנות נעלים  אדומות "יפות" ולעומתה בעלה חשב שנכון יותר לקנות נעלי ספורט שלדעתו נוחות יותר. הדבר גרם לויכוח ולקונפליקט ביניהם. "הוא אף פעם לא מתחשב בדעתי", היא אמרה.

הצעתי לא' לחשוב על האפשרות שהחוש הדומיננטי וההעדפה שונה אצל כל אחד מהם: היא ראייתית ולכן חשוב לה שהנעלים יהיו יפות. הוא לעומתה תחישתי, לכן חשובה לו הנוחות.  מכאן הגענו להבנה שאפשר למצוא שביל ביניים – שילוב של נעלים יפות עם דגש על נוחות.

כשעלה סגנון התקשורת בין א' ובעלה -  עלתה האפשרות שבעלה יקפיד יותר על הופעתו החיצונית (המרושלת בדרך כלל), ואולי שינוי זה ישפיע עליה,  שהחוש הדומיננטי אצלה הוא ראייה,  והיא  תסכים לקיים אינטימיות גופנית אתו בתדירות גבוהה יותר, כפי שהוא רצה – התחישתי והראייתית.