"שני כוחות ניתנו לנו: זיכרון ושיכחה. אי אפשר לנו בלעדי שניהם. אילו לא היה לעולם אלא זיכרון, היינו כורעים תחת משא הזיכרונות... קלסר פנינו לא היה אז אלא העתקה של דורות עברו. ואילו היתה השכחה משתלטת בנו כליל – כלום היה עוד מקום לתרבות, למדע, להכרה עצמית, לחיי נפש?" (מקורות לא אכזב / ברל כצנלסון)
"עם בעל זיכרון לאומי הבוכה על חורבן העבר, הינו גם בעל עתיד מפואר", את זה הכריז נפוליאון כשנתקל ביהודים בוכים בתשעה באב בעיירה מזרח אירופאית.
ואני,זכורה לי אווירת הנכאים שאפיינה את יום תשעה באב בבית הורי, והיראה מפני היום הזה, כיאה ליום צום בו נתרגשו ובאו צרות על עמנו.
הזכרונות מאחדים אותנו ומייחדים אותנו כעם. 2000 שנים שותף העם בכל ארצות פזוריו לצער על חורבן בית המקדש. "ובכל יום זה בשנה נשפכו דמעות רותחות, ודור לדור מסר את מכאובו". (ברל כצנלסון).
חשבו מה רבה חשיבותו של היום הזה בהיסטוריה היהודית. זכר העבר הוא ערובה לעתיד.
ועוד אומר ברל כצנלסון "לולא נשתמרו בזיכרון האנושיות דברים יקרי ערך, מגמות נעלות, זכר תקופות פריחה ומאמצי חירות וגבורה, לא היתה אפשרית כל תנועה מהפכנית, היינו נמקים בדלותנו בבערותנו, עבדי עולם".
ומה עם זכרונות אישיים ?
הזכרונות שלנו הם חלק ממי שאנחנו. אנו מביטים אל העבר שלנו, לעתים בערגה ולעתים בתחושת החמצה.
בתהליכים של NLP אנו מלקטים זכרונות שיחברו אותנו למהות האמיתית שלנו: לשמחה, ליכולת, לספונטיניות, ליצירתיות, ועוד ויעצימו אותנו. לעתים אנו מופתעים לגלות משאבים וכוחות שאולי שכחנו שקיימים בנו, אוצר הגלום בתוכנו.
במסע הזה אנו יכולים להעריך כמה "גדלנו" התפתחנו, כמה השגנו. וגם לומדים מה לעשות אחרת, מה לשנות, ומתחסנים לקראת הבאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה