מה קרה לעץ ואיך זה קשור לבריאות ?

 Peggy Choucair  Pixabay credit

על צלע הר בקולורדו 

שוכנים שרידיו של עץ,

חוקרים מעריכים את גילו ב 400 שנה,

לפנים, היה זה עץ ענק ומפואר,

שהתקיים במלוא הדרו שנים רבות.

במהלך השנים העץ שרד קשיים רבים:

מפולות, סופות, סערות ומכות ברק לא מעטות -

כל אלה לא יכלו לשבור אותו.

אז מה בכל זאת פגע בו?

מה גרם לו להפוך לשריד של עץ,

ומה כילה אותו?

היו אלה חרקים זעירים

שפלשו לתוך העץ,

תקפו אותו שוב ושוב,

והחלישו אותו עד שנשבר.

מה שלא עשו הכוחות הגדולים והנוראים,

עשו יצורים קטנים שאפשר למחוץ באצבע אחת. 

ככה האנשים, אנחנו -

עומדים ומתגברים על כל מיני קשיים של החיים,

אבל הדאגות...הדאגות הבלתי פוסקות,

מכרסמות ומחלישות את הנפש,

אז אם אתם/אנחנו

רוצים לשמור על הבריאות ועל האושר ?  

אל תתרגזו בגלל דברים שעדיף לשכוח,

ח ב ל  ל ע ס ו ק  ב ק ט נ ו ת !.

(מבוסס על סיפור מאת דייל קרנגי, מתוך הספר " אל דאגה")

אהבתם ? תגיבו, תשתפו

רוצים לקבל כלי להתמודד עם פחד קהל ?
הכנסו לכאן ותצפו בסרטון מלווה בדף עבודה

ורדה צדיק
050-4051516
nlpcoach.varda@gmail.com

איך לחזק בטחון עצמי בילדים

בטחון עצמי ודימוי עצמי הוא דבר שנבנה בהדרגה במהלך החיים.

ילד מגיע כמו דף חלק ואינו מודע ליכולותיו ולכוחותיו.

בשנים הראשונות לחייו ההורים הם הדמויות המשמעותיות ביותר עבורו'

ולכן התייחסות ההורים  אל הילד ותגובותיהם  למעשיו,

משפיעים על האופן בו הוא תופס את עצמו.

עידוד ומשוב חיובי תורמים לבניית דימוי עצמי חיובי.

במקרים רבים הורים שמים לב לחוסר הצלחה, 

מה לא בסדר אצל הילד, מה הוא לא עשה טוב, ומגיבים על כך.

ילד שמתנסה ברצף של נזיפות ובקורת, מפתח דימוי עצמי שלילי.

חשוב לשים לב לדברים הטובים, גם לאלה שנראים ברורים מאליהם,

 ולומר לילד  "כל הכבוד"  על מה שכביכול ברור מאליו:

 "ראיתי שאספת את הצעצועים",

או  "שמתי לב ששחקת כל כך יפה עם אחותך, כל הכבוד".

 עידוד דומה למזון לנשמה והוא מעלה את הערך של הילד (ולא רק) בעיני עצמו.

 את המשוב החיובי  והעידוד יש לתת על ההשקעה, על המאמץ של הילד ולא על התוצאה.

כשילד לא מצליח במבחן אפשר לעודד אותו ולומר:

אמנם לא הצלחת במבחן, אבל התכוננת ברצינות  כל הכבוד. בפעם הבאה תצליח יותר .

או : כל הכבוד קבלת 70, אני סומך עליך שתמצא דרך לקבל ציון יותר גבוה בפעם הבאה.

יש לתת את המשוב על ההתנהגות ולא על האישיות.

יש לומר  "התנהגת לא יפה" (התייחסות להתנהגות)

ולא "אתה ילד רע" ( התייחסות לאישיות).

לא לעשות השוואות של הילד עם ילדים אחרים אלא רק ביחס לעצמו.

הורות גדילה התפתחות

בעוד מספר ימים עולה האחיין שלי לכתה א' יחד עם אלפי ילדים ברחבי הארץ. 

זכורה לי ההתרגשות של היום הראשון כשליוויתי את ילדי לכתה א', עם הילקוט החדש על הגב. "היכנס ברגל ימין" אמרתי לו, אוחזת במצלמה ומנציחה את הרגע הנפלא הזה.

רציתי לאחוז ברגע הזה, המיוחד, ליהנות ממנו עוד קצת.

הקטנצ'יק מתחיל במסלול ארוך  של לימודים, הכנת שיעורי בית, מטלות, היכרות עם ילדים חדשים, תחרות, לוויתי אותו כשבלבי תפילה להצלחתו.

עם כל ההתרגשות והשמחה ליוו אותי מחשבות על אופי הלימוד שיהיה מנת חלקו:

האם תהיה לו מורה בעלת שעור קומה, שבהמשך יוכל להביט לאחור ולומר : "אותך אני זוכר"!

האם המורה שלו תדע להעריך אותו כפי שהוא ?

האם היא תדע כמה אני אוהבת אותו ומכבדת אותו כמבוגר לעתיד  ותתייחס אליו גם היא באהבה ובכבוד ?

האם בית הספר ידע לפתח בו את היצירתיות ?

האם בית הספר יגרום לו לאהוב את רכישת הידע ?

האם ילמד ללמוד, להיות אדם ?

היום כשהצעיר מסיים את התיכון אני יכולה להביט אחורה  ולאפיין את הגישה שלי כהורה לתלמיד בבית הספר:

להיות קשובה אליו בסוף היום, להתבונן בהבעה על פניו ולדעת איך היה היום שלו.

לסמוך עליו בהכנת שעורי הבית, ולאפשר לו לקחת אחריות עליהם.

לכבד את הבחירות שלו בנושא לימודים, גם אם הוא בוחר ביום מסוים  להשאר בבית.

לתמוך בו בקונפליקטים  מול סמכות, באופן לא שיפוטי.

ללמד אותו לראות גם את הצד של האחר בקונפליקט.

לחזק אותו במקומות החזקים שלו, לחבק לעודד לאהוב, להיות שם בשבילו.

להתייחס אליו כאל מבוגר לעתיד שיש לכבד, אישיות.

בקרו גם בבלוג שלי "אימון NLP לילדים ונוער בקריות" 

ורדה צדיק 
050-4051516
nlpcoach.varda@gmail.com